טיפים על פחד מהרצאות ודיבור בכנסים



לאחרונה העברתי את ההרצאה הראשונה שלי בכנס בינלאומי בהודו (Appium Conf), וחשבתי שזו הזדמנות טובה לדבר קצת על כל הנושא הזה של הרצאות ועמידה מול קהל.

מישהו פעם אמר לי שהפחד הכי גדול שקיים לאנשים בעולם זה לדבר מול קהל, ומיד לאחר מכן הפחד ממוות. אני לא יודע כמה האמרה הזו נכונה באופן מחקרי, אבל מה שבטוח, אני לגמרי מזדהה איתה.

את ההרצאה הראשונה שלי מול אנשים העברתי במקום העבודה שלי לפני כשנתיים וחצי, היו שם באיזור ה-50 איש. ראש הצוות שלי לא הגיע לפגישה המחלקתית וביקש ממני להציג במקומו את תכניות העבודה של הצוות לשנה הקרובה. ההרצאה ערכה כ 10 דק', לדעתי עשר הדקות הארוכות בחיי. למרות שהתכוננתי, היה לי פחד במה רציני, למרות שהיו לי הערות במצגת, הסתבכתי איתן מאוד ונלחצתי, ומעצם העובדה שנלחצתי נכנסתי אפילו ליותר לחץ. אחרי כדקה של מילמולים באמצע המצגת הצלחתי להזכר במה שרציתי להגיד במצגת והמשכתי. לאחר שסיימתי את ההרצאה הייתי עם תחושה נוראית - איך בפעם הראשונה שאני מרצה אני מפשל בכזו צורה?

הרבה פעמים, לפני שאנחנו עולים לדבר או בכלל שוקלים אם להגיש מועמדות לדבר (בין אם בכנס או סתם בדיון), מה שמסתתר מאחורי המחשבות שלנו הוא בדרך כלל פחד, ואפילו חרדה שמה שנגיד לא יהיה נכון, מה יחשבו עלינו, אולי מי שאנחנו עומדים מולו בהרצאה מבין בנושא שאנחנו מדברים עליו יותר מאיתנו?

המאמר הזה עוסק בכמה טיפים פסיכולוגיים שעזרו לי להתגבר על הפחד מלדבר מול קהל, והם מזכירים לי להרגע לפני שאני עולה לדבר או סתם כשאני שוקל הגשת מועמדות.
בנוסף, אומר שכל הטיפים הללו הם אינם תחליף לטיפים הטכניים והמוכרים, ואינם תחליף לאימון רב, עבודה קשה ומחקר על הנושא עליו אנחנו עולים לדבר.

טיפ 1 - מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות?
באופן כללי זהו טיפ שמסיר ממני המון פחדים ולחצים. העובדה היא שהראש שלנו עובד שעות נוספות, כל הזמן אנחנו חושבים ומתארים לעצמנו בראש סיטואציות. חלק גדול מאוד מהסיטואציות הללו אינן הגיוניות וכנראה לא יתגשמו.

לפני שאנחנו עולים לדבר עולות בנו כל מיני מחשבות כמו - מה אם אעשה פדיחה? מה אם לא אזכור את מה שרציתי להגיד? מה אם לא אסיים בזמן? מה אם מישהו בקהל לא יסכים עם מה שיש לי להגיד?
כמובן, כל המקרים הללו אפשריים, אבל בואו נחשוב לעומק ונשאל, מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם אחד מהמקרים שציינתי למעלה יקרו? כלום! במקרה הכי גרוע נרגיש קצת מובכים, אבל זהו! אנשים לא יאהבו אותנו פחות וכנראה גם יום אחרי לא כל כך יזכרו שזה קרה.
אז כל פעם לפני שאני עולה לבמה ועולות בי מחשבות אני שואל את עצמי - מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות?

טיפ 2 - יציאה מהקומפורט זון
כשאנחנו רואים את המרצים המדהימים האלו שעומדים בלי פחד מול כמות גדולה של קהל ופשוט מדברים בביטחון וזוכרים את מה שהם רצו להגיד, אנחנו לרוב מלאים קנאה, והרבה פעמים אנחנו חושבים לעצמנו, "טוב.. פשוט יש לו את זה".
אז אולי יש מעט אנשים שבאמת יש להם את זה, אבל רוב האנשים שאנחנו רואים מדברים בכנסים גדולים מול קהל גדול במלוא הביטחון, הם אנשים שהיו בדיוק בעמדה שאנחנו נמצאים בה היום. גם הם פחדו לפני הפעמים הראשונות שעמדו מול קהל, וגם להם כנראה רעד הקול פה ושם ובטוח שלא כל ההרצאות שלהם היו מושלמות בהתחלה. אבל מה שמבדיל את אותם אנשים משאר האוכלוסייה, זה שהם דחפו את עצמם שוב ושוב מחוץ לאיזור הנוחות שלהם. יש משפט מוטיבציה בשקל שאומר - "זה לא נהיה קל, אתה פשוט נהיה טוב בזה" - אז אותו העיקרון בדיוק תקף גם כאן.
כמעט תמיד יש איך לאתגר את עצמנו בין אם מבחינת גודל ההרצאות או הנושא שלהן - הרי הרצאה מול שלושה אנשים שאתה מכיר היא קלה יותר מהרצאה מול חמישים שאתה לא מכיר והרצאה בנושא טכני לרוב תהיה קשה יותר מנושא פילוסופי.

אז לפני שאנחנו חושבים אם להרשם לכנס או כשאנחנו מוצפים בפחדים לפני עלייה לבמה - יעזור מאוד להגיד כל הזמן בראש, זה מוציא אותי מקומפורט זון שלי, ויציאה מהקומפורט זון זה דבר טוב, אחרי שאני אעלה להרצאה הזו, זה כבר מאחורי, ומעכשיו כשאלך להרצות בתנאים האלו (כמות אנשים, נושא, שפה וכו') זו לא תהיה הפעם הראשונה ויהיה לי קל יותר.
לדוגמה, פרסמו אצלנו בארגון שמארגנים אירוע של הרצאות TED, בקהל היו כאלף איש ושאלו מי רוצה להעביר הרצאה.
נרשמתי להרצאה, והעברתי אותה (כמובן שכל הפחדים שדיברתי עליהם קודם, עברו בי). מעכשיו, כמעט כל אירוע בו אעביר הרצאה יהיה מול פחות אנשים, ואני יכול להרגע ולהגיד - "בסדר כבר דיברתי מול יותר אנשים".

טיפ 3 - מדיטציה
אני יודע שזה נשמע ממש מוזר.. אבל אני לא מדבר על לשבת בחדר עם נרות וקטורת ולעצום עיניים. אני מדבר על משהו דומה אבל אחר לגמרי.
ברוב המוחלט של המקרים, לחץ, פחד וחרדה מגיעים מהמחשבות שלנו. אם לא היינו חושבים על הדברים האלו, לא היינו מגיעים למצב של לחץ ופחד. לפני שעולים לבמה (זה יכול להיות בשעתיים שלפני או בשבועיים שלפני) רובנו לא מפסיקים לחשוב על זה - מה יהיה אם אפשל? האם אני מוכן? והראש מוצף במחשבות ולא נותן לשום דבר אחר להכנס.
בטוח שמתם לב שכשאנחנו נכנסים ל"זון" של עבודה, או כשאנחנו מאוד עסוקים המחשבות כמעט אינן מגיעות. זאת מפני שאנחנו לא באמת יכולים לחשוב על שני דברים באותו הזמן.

אז ההצעה שלי (ומה שעוזר לי מאוד) - אל תחשבו על ההרצאה!
אני יודע שזה בכלל לא פשוט. אבל תגידו לי אם את הטכניקה הבאה ניסיתם:
מדיטציה היא לא רק לשבת בתנוחה מסויימת ולבצע נשימות עמוקות, מדיטציה היא כל תרגול של ניתוק מהמחשבות שלנו על ידי ריכוז הגוף או המחשבה באובייקטים מסויימים.
לדוגמה - אם אני עכשיו הולך ברחוב אני יכול להסתכל על העצים או על הרכבים אבל לא כמו שהסתכלתי עליהם עד עכשיו - להסתכל כאילו זאת הפעם הראשונה שאני רואה אותם ולשים לב לפרטים הקטנים בהם, להקשיב לציפורים ולנסות לזהות רעשים, לשים לב לתנועות הגוף שאני הולך ולנשימות שלי. זה יכול להיות כל דבר ויכול להתבצע בכל מקום.

כל מה שצריך לעשות זה פשוט להתרכז במה שאנחנו עושים ברגע הזה, להקשיב למחשבות שלנו כאילו אנחנו בן אדם אחר שיש לו גישה למוח שלנו, ולשים לב שאנחנו לא נסחפים במחשבה אחר מחשבה. ברגע שאנחנו שמים לב שהמוח נסחף במחשבות, כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה רק להעביר את הפוקוס שלנו לרגע הזה.
אם תרצו עוד פרטים אני ממליץ בחום על הספר "The power of now" או "כוחו של הרגע הזה". הוא באמת שינה לי את החיים.

לסיכום
דיבור בפני קהל זה מפחיד, גם אם אתה חדש בתחום וגם אם כבר דיברת בכמה במות.
אז אלו שלושת הטיפים שלי להצלחה בהורדת מפלס הלחץ ועבורי הם עשו פלאים.

1. לחזור ולשאול כל הזמן - הפחד הזה שיש לי בראש, מה הדבר הכי גרוע שיכול לא לקרות אם הוא יתגשם?
2. לחשוב על הפעם הבאה שנדבר, ועל הניסיון שאנחנו צוברים. אין מרצה מוצלח שלא עבר בדרך שעברנו.
3. להתנתק מהמחשבות ולהתרכז ברגע הזה, לא לברוח לעבר או לעתיד. להשתמש במוח ככלי עזר ולא לתת לו לשלוט בנו.

נתראה בפוסט הבא :)

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

בדיקות לתשתית האוטומציה שלנו | סוגי הבדיקות

מדריך: כיצד לבחור ואיך להתקין Visual Studio 2017

3 דרכים לייצוב הבדיקות האוטומטיות שלנו